יום רביעי, 31 בדצמבר 2014

זו עומדת להיות שנה מכושפת.

היום האחרון של השנה האזרחית הוא זמן מצוין מאין כמותו להצגת תוכניות לשנה המתחילה מחר. וכמו שנאמר בכותרת – זו עומדת להיות שנה מכושפת.

ראשית, המשכים.

ב 2015 יצאו לאור שישה ספרי המשך מכל הסדרות.


הצי האבוד: אומץ. ספר שלישי בסדרת הצי האבוד. קפטן ג'ון "בלק ג'ק" גירי ממשיך להוביל את צי הברית במסעו הארוך הביתה. עם אספקה מועטה וספינות פגועות גירי מקווה שיצליח להישאר צעד אחד לפני הצי הסינדיקי שחלקו רודף אחריו וחלקו אורב לו בהמשך הדרך. אלא שאז מתברר לגירי כי הסינדיקים הם הבעייה הקטנה יותר העומדת בפניו ובפני הברית.






קדחת דם. ספר שני בסדרת קדחת. החומות בין עולמנו לבין עולם הפיות בדבלין מתמוטטות. במאבקה להישאר בחיים מק חייבת למצוא את ספר הכישוף האפל המחזיק את המפתח לשליטה בשני העולמות. נרדפת על-ידי מתנקשים ומוקפת על-ידי טיפוסים מסתוריים שהיא יודעת שהיא לא יכולה לסמוך עליהם, היא מוצאת את עצמה לכודה בין שני גברים שלא ניתן לעמוד בפניהם, שניהם רבי עוצמה, שניהם קטלניים. והיא עדיין נחושה לנקום את מותה של אחותה.





המשפחה הנסתרת. ספר שני בסדרת נסיכי הסחר. מרים, עיתונאית טכנולוגיה מבוסטון, מגלה את זהותה המיוחסת בעולם המקביל בו משפחתה המורחבת שולטת. בנסיונה להמנע ממדרון חלקלק העלול להוביל למותה, מרים מתחילה ליישם בעסק המשפחתי עקרונות סחר מתקדמים וידע מדעי. אלא שהתוצאות אינן עולות בקנה אחד עם ציפיותיה. בשני העולמות.







Stolen (טרם הוחלט על שם עברי) ספר שני בסדרת נשות העולם הנסתר. כאשר מכשפה צעירה מספרת לאלנה על קבוצה החוטפת על-טבעיים, אלנה מתעלמת מהאזהרה. ככלות הכל, כולם יודעים שאין דבר כזה שנקרא מכשפות. אבל עד מהרה אלנה מגלה את האמת על עולמנו, לאחר שהיא נחטפת ונזרקת לתאי כלא המאוכלסים במכשפות, קוסמים, שדים למחצה ואנשי זאב אחרים.







The Calling (טרם הוחלט על שם עברי). ספר שני בסדרת הנוער אפלה עולה. מאיה וחבריה מוצאים את עצמם בלב הטבע הפראי של האי ונקובר, והם יכולים לסמוך רק על עצמם בנסיון לשרוד מספיק זמן כדי למצוא את הדרך הביתה.








Kissing Sin (טרם הוחלט על שם עברי). ספר שני בסדרת ריילי ג'נסן. לאחר שריילי מתעוררת עירומה וחבולה בסמטה שוממת, היא יודעת שעליה לנוס על חייה. מוקפת במאהבים ותיקים ואויבים חדשים ריילי  נרדפת על-ידי פושע מסוג חדש, משום שבדמה יש סוד העשוי ליצור את הלוחם העילאי. אם רק תצליח להתגבר על תשוקותיה המסוכנות.

וכן, זה ספר למבוגרים בלבד.





שנית, ספרים חדשים, עומדים בפני עצמם.

עליהם אני לא רוצה להרחיב את הדיבור. תשאירו לי קצת קלפים בשרוול.



שלישית, סדרות חדשות.

כשאתם שומעים את השם הארי, על מי אתם חושבים? הארי סלדון? הארי פוטר? הארי הנסיך מווילס? דבי הארי?

מעתה אימרו דרזדן. הארי דרזדן. המכשף המוביל (והיחיד) בשיקגו, אתם יכולים למצוא אותו בדפי זהב.


ב 2015 יצאו לאור שני הספרים הראשונים בסדרה – חזית סערה וירח שוטה. (שמות לא סופיים).  כן, אני יודע, הספר הראשון כבר יצא לאור בעברית, לפני הרבה שנים, אלא שכיום כבר לא ניתן להשיגו וההוצאה שהוציאה אותו מעולם לא הוציאה את הספר השני. למרות שכל אחד מהספרים בסדרה עומד בפני עצמו, רצוי מאוד להתחיל את הקריאה מהספר הראשון.

ג'ים בוצ'ר כתב עד היום 15 ספרים בסדרה שצברה מעריצים רבים ואני בטוח שקוראי העברית יצטרפו אליהם במהרה.

אז מה אתם אומרים? האם 2015 אכן עומדת להיות שנה מכושפת?

יום שישי, 26 בדצמבר 2014

מכונות זמן ומלחמות

בכנס מאורות 2014 - מלחמה לנצח? היה לי הכבוד להעביר הרצאה בנושא מכונות זמן ומלחמות.
אם חלילה לא הספקתם להגיע להרצאה, ויש לכם מכונת זמן, אתם מוזמנים לשוב ל 18/12/2014 לשעה 21:00.
יש עדיין כיסאות פנויים בשורה האחרונה.
אם אין לכם מכונת זמן, ריכזתי להלן את רשימת הספרים עליהם דיברתי בהרצאה, ספרים שהציגו מכונות זמן ומסעות בזמן ועשו זאת באופן ראשוני וחדשני, לזמנם כמובן.


מכונת הזמן הספרותית הראשונה ראתה אור ב 1887 בספרו של הספרדי אנריקה גספר רימבאו, The Anacronopete. גם אם לא היתה אלא חלום, מכונת הזמן המעופפת של רימבאו זכתה להסבר מדעי לעילא ועילא. לפחות לטעמי.

שנתיים לאחר מכן, ב 1889, פירסם מארק טווין את ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור. בתפקיד מכונת הזמן שימש, כמובן, מוט ברזל. אל תנסו את זה בבית.

רק ב 1895 פירסם הרברט ג'ורג' וולס את מכונת הזמן, וקבע את השם הגנרי שמלווה אותנו עד עצם היום הזה. זו היתה מכונת הזמן הראשונה שבאמת עבדה (ולא היתה חלום), אם כי קיימת מחלוקת מדעית אם מכונה סטטית יכולה לנוע בזמן, ועדיין להישאר על כדור הארץ שכידוע נע במרחב. אם אתם רוצים לשמוע עוד על הבעיות המתעוררות משימוש במכונה וולסית, ועל הדרכים לפתרונן, תיאלצו בכל זאת לשוב בזמן להרצאה במאורות. או לחכות להרצאה נוספת. אני לא בטוח מה סביר יותר שיתרחש.

ב 1955 פירסם אייזק אסימוב את קץ כלזמן, ובו הוצגה לראשונה האפשרות של ריבוי יקומים. הוא גם פתר את אחת מבעיות התנועה של מכונה וולסית בכך שהסביר כי "חוקי היקום הרגילים אינם תקפים במנהרות הקומקום."

ב 1956 פירסם רוברט אנסון היינליין את הדלת המוליכה אל הקיץ, ובו בוססה התיאוריה כי מה שיהיה הוא מה שהיה, ואם זה לא היה אז זה גם לא יהיה. אם זה נשמע לכם מסובך נסו לקרוא קודם את הסיפור הקצר בציצת ראשו (חלומות באספמיה, גליון 6), או את הסיפור הקצר "כולכם הזומבים-" (הפנטזיות של היינליין).

ב 1983 פירסם טים פאוורס את שערי אנוביס, והציג שילוב מעניין של שער-זמן וקסם.

ב 2007 פירסם ג'ו הלדמן את מכונת הזמן המקרית. הלדמן אמנם לא הציג בספר מכונה מסוג חדש וגם לא תיאוריה חדשה על מבנה היקום בנסיון לפתור את הפרדוקסים של הזמן, אבל זה הספר הראשון על מכונות זמן שאני הוצאתי לאור, ובזאת חדשנותו.

בהרצאה סקרתי, בקצרה, גם סדרות טלויזיה (ד"ר הו, מנהרת הזמן) וסרטי קולנוע (בחזרה לעתיד, שליחות קטלנית), אך זה לא המקום והזמן לפרטם. גם מקומם של פרדוקסים לא נפקד מההרצאה, ועל כך, אולי, ברשומה נפרדת.


אני מאוד נהניתי להתכונן להרצאה, ונהניתי כפליים להעביר אותה.
אולי בכל זאת יש סבירות גבוהה לכך שתהיה הרצאה נוספת. אם לא על מכונות זמן ומלחמות, אז על מכונות זמן.

קריאה מהנה.

יום שישי, 5 בדצמבר 2014

חוק הספרים וספרים דיגיטליים

חוק הספרים, או בשמו הרשמי – חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה),  התשע"ג – 2013, נכנס לתוקף בתחילת השנה (פברואר 2014), ואם כי מוקדם מדי לעשות סיכומים, אפשר כבר לנסות ולהעריך מגמות.

עוד לפני שהחוק נכנס לתוקף, אפשר היה להעריך כי הוא יחטיא את מטרתו העיקרית, בעיקר מפני שהוא לא טיפל ברעה החולה של הענף – הבעלות הצולבת של הוצאות ספרים על רשת חנויות ספרים. לאחר שהחוק נכנס לתוקף, וללא קשר ישיר אליו, קרסה רשת חנויות סטימצקי, נמכרה לבעלים חדשים והוסיפה שמן למדורה ולמהומה.

מטרת החוק היתה טובה. למנוע מצב שבו רשת ספרים דורשת מהמו"ל למכור ספר ב 25 ₪ (לצרכן, כולל מע"מ), ולאלץ את המו"ל להסתפק בתגמול של כ 10 ₪ על כל עותק שיימכר. מאותם 10 ₪ המו"ל נדרש לשלם שכר סופרים, תירגום (אם זה אינו ספר מקור), עריכה, הגהה, עימוד, דפוס והפצה. הביטוי "לי זה עולה יותר" כמו ונועד לשימוש במקרה זה. ראשי הדואופול צומת-סטימצקי אמנם צדקו – אף אחד לא הכריח אותנו, המו"לים, למכור ספרים במחיר הזה. אבל היה ולא הסכמת למכור במחיר הזה או במחיר דומה לו בדמות 1+1 או השני בחצי מחיר, היית יכול להיות בטוח שהספר שאך זה השקעת בהוצאתו עשרות אלפי שקלים, לא יוצב על השולחנות במרכז החנות. הוא יוצב, אם בכלל, על מדף צדדי, ויידרש קורא ספרים נחוש ושקדן כדי למצאו.

החוק שעבר אפוא היה הרע במיעוטו. הוא קבע כי בתקופת ההגנה על הספר – שנה וחצי לאחר הוצאתו לאור, לא יהיה ניתן למכור אותו במחיר נמוך ממחירו הקטלוגי (למעט בתקופת שבוע הספר). חסל סדר הנחות. לכאורה. כי כפועל יוצא מהחוק, דרשו רשתות הספרים הנחה גבוהה יותר מאותה הנחה מסורתית (ומופקעת מלכתחילה) של 50%. רשתות הספרים התרגלו לכך שכלקוחות אתם נכנסים לחנות ומשאירים שם סכומים הנעים סביב 100 ₪, לפחות, בין אם זה ארבעה במאה ובין אם זה השני בחצי מחיר. גם במקרים של אחד פלוס אחד, השארתם בחנות סכום שדי מתקרב למאה ₪. וברוב המקרים רציתם בכלל לקנות רק ספר אחד. כך או כך, בידי חנות הספרים נשארו חמישים אחוז מסכום הקניה ללא שום קשר לשאלה אם קניתם ספר אחד, שניים או ארבעה.

כעת, לאחר קבלת החוק, מחירם הקטלוגי של הספרים ירד. ואי אפשר להציע הנחות. ואי אפשר להתנות קניית ספר חדש בקנייה נוספת. אז חנויות הספרים דרשו, וקיבלו, הנחה גבוהה יותר מהמו"ל. הם דרשו, כי הם יכולים. הם קיבלו, כי זה כוחו של דואופול.
אבל אנחנו, המוציאים לאור, עדיין נשארים עם תמורה נמוכה מדי בגין הספרים שעמלנו כה קשה להוציאם. ובמצב הזה יש לנו שתי אפשרויות: להתחדש או לחדול. אז בואו נדבר על אפשרות ההתחדשות. היא הרבה יותר מעניינת ומלהיבה. ולמען האמת, יש שתי אפשרויות להתחדשות. האחת ישנה ומוכרת, השניה חדשה (יחסית) ומבטיחה. הישנה היא חנות מקוונת, החדשה היא ספרים דיגיטליים.

חנות מקוונת מאפשרת לי כמו"ל, לחסוך את פערי התיווך של חנות הספרים המסורתית. יחד עם זאת, חוק הספרים אינו מתיר לי להציע את הספרים החדשים בהנחה העולה על 10%. כצרכנים, הנחה של 10% בלבד עלולה שלא להיות מספיקה כדי להניע אתכם לרכוש ספר שאינו בר מישוש, עלעול והשתכרות מריח הדפוס. ואז תדרשו להמתנה מורטת עצבים לשירות הצב(י) של דואר ישראל. ייתכן והפתרון טמון בדמות מהדורה ראשונה במחיר נמוך במיוחד המיועדת להפצה בחנות המקוונת בלבד, אבל ישנה אפשרות נוספת, כאמור, מלהיבה קצת יותר.

ספרים דיגיטליים אינם המצאה חדשה, אבל הם הולכים ותופסים במהירות את מקומם של ספרי הנייר. יש לי תחושה כי בשנה הקרובה הספרים הדיגיטליים, בעברית, יעשו סוף סוף את המעבר מליגת המשנה לליגה של הגדולים, ממש כמו הספרים באנגלית. לספרים דיגיטליים היו תמיד כמה יתרונות עבורכם הצרכנים. ראשית, המחיר הנמוך. שנית, הזמינות המיידית - כמו שאומרת השורה בדפי הקנייה של אמזון – התחל לקרוא את הספר בעוד פחות מדקה. שלישית, מכשיר הקינדל הממוצע מחזיק עבורכם יותר ספרים מאשר תצליחו להציב על השידה לצד מיטתכם. ואתם לא צריכים סימניות. וגם אם אין לכם קינדל, כל טאבלט  יעשה עבורכם את אותה עבודה, פחות או יותר.

אבל מה שעומד לעשות את ההבדל הוא ההכרה של המו"לים כי שוק ספרי הנייר מיצה את עצמו. חוק הספרים, מבלי שזו היתה כוונתו, הבהיר לכולם כי כוחן של רשתות הספרים נותר כה גדול עד כי אינו מאפשר למו"לים לשרוד. אלא אם יתחדשו. מעז יצא מתוק.
ספרים דיגיטליים אינם חוסכים עבורי כמו"ל רק את עלות הנייר וההדפסה. הם חוסכים גם את עלויות השינוע והאחסון. ובמכירה ישירה הם חוסכים גם, ובעיקר, את עלויות הדואופול.

ייתכן ובעתיד הקרוב ישוב שבוע הספר לייעודו המקורי – מכירת עודפי מלאי של ספרי נייר במחיר נמוך במיוחד, כי את כל הספרים החדשים אתם כבר תחזיקו במכשיר הקריאה שלכם, יהא סוגו אשר יהא.

הנה לסיום קישורים ישירים לכמה מהספרים הדיגיטליים שהוצאתי לאור, באתר מנדלי:















הכוחות האפלים מכל: זימון 
קלי ארמסטרונג
מקום לעוף בו
צ'רלס דה לינט

יום רביעי, 3 בדצמבר 2014

מאורות 2014

האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה מפיקה זו השנה השישית גם כנס מדע ומדע בדיוני. הכנס נערך בחנוכה, מתארח באוניברסיטה העברית בירושלים ונושא את השם מאורות.

נושאו של הכנס השנה - מלחמה לנצח? והוא יערך ב 18/12/2014.

התוכניה מתהדרת במרצים משובחים ובהרצאות מסקרנות ומעניינות, ולראשונה גם אני מככב בין רשימת המרצים. אנא ראו ברשומה זו הזמנה אישית עבורכם לעלות לירושלים ולשמוע על מכונות זמן ומלחמות

אז על מה אדבר?

אסקור בתחילה את ההיסטוריה של המסעות בזמן ושל מכונות הזמן כפי שהן משתקפות - בעיקר בספרות, אך גם קצת בקולנוע. אדגיש בעיקר מכונות זמן שהיו פורצות דרך, לזמנן, הן מבחינת התפיסה המדעית-בדיונית והן מבחינה רעיונית-פילוסופית, תוך נסיון לפתור את הפרדוקסים הידועים של הזמן.
אמשיך במיון מכונות הזמן על-פי סוגיהן והיקומים בו הן יכולות להתקיים, ונבדוק האם ומתי ניתן לעשות בהן שימוש מלחמתי.
לבסוף אנסה לענות על השאלה האם מלחמות הן בהכרח רעות להתפתחות המין האנושי ועל כן יש למנוע אותן בעזרת מכונת הזמן הקרובה למקום מגוריכם.

ההרצאה עלולה להכיל ספויילרים לספרי הבסיס והמופת של המדע הבדיוני, אלו שנהוג לכנותם "לחם". ומכיוון שכבר שנו רבותינו שאין ספויילרים ללחם, אין לכם אלא למהר ולקרוא אותם, לפני ההרצאה. ואלו הם: מכונת הזמן של ולס, קץ כלזמן של אסימוב, הדלת המוליכה אל הקיץ של היינליין.

בנוסף, אני ממליץ לכם להוסיף לרשימת הקריאה גם את מכונת הזמן המקרית של הלדמן, ואת נוסעים בזמן אינם מתים של מקדוויט. כן, גילוי נאות, אני הוצאתי אותם לאור.

לכבוד הכנס, מכונת הזמן המקרית מוצעת לכם בהנחה מיוחדת נוספת של 20 ש"ח, שהם כ 30% הנחה נוספת להנחה הרגילה של 25% בחנות המקוונת. הקישו את קוד ההטבה TIME בסיום הקניה. ההנחה תהיה תקפה עד מועד הכנס - 18/12/2014. 




להתראות בירושלים.