ביקורת ספר: חמישה-עשר מעגלי החיים הראשונים של הארי אוגוסט.
גלי גולן
נתחיל מהסוף: אני ממליצה. בחום. מזמן לא נהניתי מספר כמו מ"חמישה-עשר
מעגלי החיים הראשונים של הארי אוגוסט", שזכה ממני למחמאה האולטימטיבית: בפעם הראשונה שישבתי לקרוא אותו,
דפדפתי במהירות כדי לדעת מה יקרה הלאה... ולאחר שסיימתי באנחת סיפוק חזרתי מיד לדף
הראשון והתחלתי שוב, לאט, על מנת ליהנות מכל מילה.
התחבולה המד"בית שהספר מתבסס עליה היא שהארי אוגוסט לא יכול
למות. ליתר דיוק - הוא יכול למות, אבל זה לא תופס. הוא נולד מיד שוב כתינוק לאותם
חיים - אבל עם כל הזיכרונות וניסיון החיים שצבר בסיבובים הקודמים. מהר מאוד
(מבחינת הקורא) מגלה הארי שהוא לא לבד בעולם: יש, ותמיד היו, גברים ונשים מסוגו
הקוראים לעצמם "קלצ'קרה", החיים את חייהם שוב ושוב. הקלצ'קרה מאוגדים
באגודת כרונוס, שתפקידה להעביר מידע במעלה ובמורד הדורות, להסביר לקלצ'קרה על מהות
קיומם בסבב חיים מוקדם ככל הניתן, לעזור להם במקרי חירום, לצבור כסף ונכסים ועוד
מיני דברים שניתן לעשות רק עם שרשרת נצחית של בני אלמוות הלכודים בענבר חייהם.
וזוהי רק ההתחלה. על הרקע המסקרן הזה טווה קלייר נורת' עלילה מרתקת, אנושית, ומעל
הכול – חכמה ומקורית, שהצליחה להפתיע אותי מספר פעמים ושלחה אותי לחפש מה עוד עשתה
הסופרת הזו עם עצמה (תשובה: דברים מעניינים).
הרעיון הבסיסי לא לחלוטין מקורי: REPLAY של קן גרימווד (ראה אור בעברית בשם
"בהילוך חוזר") כבר השתעשע ברעיון של אנשים (ונשים) שמתים וחיים את
חייהם שוב ושוב; אבל כמו תמיד במד"ב – הרעיון הוא רק נקודת פתיחה, ונועד לשרת
מטרה: לאפשר לנו לשאול שאלות מוכרות אל מול מצבים שלא אפשריים בעולמנו האפרורי. ואיזה
שאלות מרתקות שואלת נורת'! מה ערכם של החיים? מה משמעותם? מה יכולתו של אדם אחד
להשפיע על ההיסטוריה? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו? מה, בעצם, המגבלות
האמיתיות של המין האנושי? את השאלות האלה נורת' אינה בוחרת לחקור דרך כלי
מד"ב נפוצים יותר כגון רובוטים וחייזרים, אלא בכך שהיא מעניקה לגיבור שלה את
הדבר היחיד שאף פעם אין לנו: זמן, ויכולת להחזיר חלב שנשפך לא סתם לכוס – אלא לפרה.
בלי להיכנס ליותר מדי ספוילרים אוסיף ואומר שאחד הדברים הבאמת חכמים שנורת' מצליחה
לעשות כסופרת הוא לחקור את השאלות האלה במספר רמות, מהמיקרו אל המאקרו: מלהציל
אדם, דרך לעצור מלחמה, ועד לנסות ולהביט בעינו של אלוהים (וזה אפילו לא לגמרי
דימוי, אבל להגיד יותר מזה יהיה כבר ממש ספוילר...) – והכול דרך נקודת מבטו
המאוד אמיתית של אדם אחד אנושי מאוד.
וזה מביא אותי לנשים – והאנשים – של קלייר נורת'. לשמחתי הרבה אין כאן
מקרה אייזק אסימוב, שאצלו עלילות מרתקות מאוכלסות על ידי דמויות חד-ממדיות. העברתי
ספר שלם (מספר פעמים...) בראשו של הארי, ולא השתעממתי לשנייה. הדמויות, ראשיות
כמשניות, מעניינות ואנושיות: אהבתי אותן ושנאתי אותן והכי חשוב – הבנתי אותן
והאמנתי להן. בזהירות המתבקשת אגיד שיש בספר יותר מדמות אחד שאהבתי גם בזמן ששנאתי
את מעשיה בכל לבי. וזה עוד לפני שהגענו לדמות שסתם תיעבתי...ובאותו הזמן תהיתי אם
לא הייתי מתנהגת בדיוק כמותה בנסיבות דומות.
קוראי מד"ב ופנטזיה מנוסים מדברים הרבה על "סנסוונדה" (sense of wonder) - אותה
תחושה חמקמקה של השתאות שאנו חשים אל מול רעיון מקורי ומלהיב. וביני לביניכם? ככל
שעובר הזמן – קשה יותר להגיע לתחושה הזו. לא קל להפתיע אותי עם משהו שלא קראתי או
ראיתי במהלך 35 השנים שבהן אני קוראת באובססיביות ספרות ז'אנר. אבל. מדי פעם, רק
מדי פעם, מופיע ספר שמצליח לגרום גם לי שוב להתרגש, ולהתלהב, ולרצות עוד ועוד
ועוד מהעולם הזה – ממש כמו בפעם הראשונה שקראתי מד"ב ועולמי התהפך. "חמישה-עשר
מעגלי החיים הראשונים של הארי אוגוסט" הוא ספר כזה.
ממליצה? אני ממליצה על הספר, אני ממליצה על הסופרת,
ואני מנצלת את המשפט האחרון כדי להמליץ גם על התרגום המעולה של חמוטל ילין: כולם תענוג
צרוף מהתחלה ועד הסוף.
♦♦♦
♦♦♦
דף הספר באתר ההוצאה.
קישור ישיר לרכישת הספר בחנות ההוצאה.
קישור ישיר לרכישת ספר דיגיטלי באתר גטבוקס.
קישוק ישיר לרכישת ספר דיגיטלי באתר מנדלי.
גם אני מאד נהניתי מקריאת הספר המורכב הזה
השבמחק