היום אני משיק מדור חדש, ובלתי מקובל, בבלוג. מדור ביקורת ספרים.
ומדוע זה בלתי מקובל? משום שאני מתכוון לכתוב ביקורת גם על הספרים שאני עצמי הוצאתי לאור.
ומדוע לא בעצם?
בהינתן הגילוי הנאות, מדוע שלא אעשה זאת?
קראתי ספר באנגלית לאחר שרכשתי אותו במיטב כספי. אם לא אהבתי אותו,
או שבכלל לא סיימתי אותו - הרי שלא ביקשתי להוציא אותו לאור. אבל אם ביקשתי להוציא אותו
לאור משמע שסיימתי אותו, ואפילו אהבתי אותו. אז למה שלא אכתוב עליו ביקורת? רק
בגלל שאני המו"ל?
נכון. מהאמור לעיל אתם רשאים להניח כי כל הביקורות שאכתוב על ספרים
שהוצאתי לאור יהיו ביקורות אוהדות. אבל היי, יכולתם להניח כי אני אוהב את הספרים הללו גם בלי שאכתוב עליהם ביקורת. ככלות הכל, אף אחד לא הכריח אותי להוציא לאור אף לא
אחד מספריי. הוצאתי אותם לאור כי אהבתי אותם, כל אחד במידתו. אני חושב כי די בכך
כדי להצדיק את טורי הביקורת שאכתוב.
ומדוע שלא אזמין מבקרים אחרים לכתוב ביקורת על ספריי?
א. כי זה
הבלוג שלי.
ב. כי
מבקרים אחרים ממילא כבר כותבים ביקורות ואף מבלי שאזמין מי מהם לעשות כך, וטוב שכך. ואני אקשר
בשמחה לביקורות אחרות, גם אם לא תהיינה אוהדות.
אז לאחר שניקיתי את השולחן, אפשר לצאת לדרך.
ביקורת ראשונה – מכונת הזמן המקרית של ג'ו הלדמן.
ומדוע דווקא זה הספר
הראשון?
כי מכונת זמן.
ואני אוהב מכונות זמן.
ואני אוהב מכונות זמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה