עיצוב

אז למה ומדוע לכל הספרים שהוצאתי לאור יש עיצוב זהה?

עוד לפני שהוצאתי לאור את הספר הראשון היה לי ברור שאני רוצה שאת הספרים שלי ניתן יהיה לזהות מרחוק. זה היה עוד בימים שלא הערכתי עד כמה קשה וכמעט בלתי מעשי להגיע לשולחנות המכירה בחנויות הספרים - המיקום היחידי בו חזית הספר אכן גלויה ללקוח. ולמרות שספרי ההוצאה אינם מוצגים (עדיין) במיקומים המועדפים בחנויות הספרים, נותרתי עקבי, ואני מתנחם בעובדה שבדוכן שבוע הספר העטיפות הייחודיות שלי אכן מושכות את העין.

הרקע הלבן הוא כמובן מחווה של כבוד לסדרה הלבנה של עם עובד, זו שבלעתי בשקיקה בצעירותי.

המסגרת מסמלת את הצוהר דרכו אנו רואים את העולם הספרותי שנברא בין דפי הספר. מכיוון שהמדע הבדיוני והפנטסיה אינם מסגרות תקניות להתבוננות על עולמנו גם המסגרת שעל הכריכה אינה צורה גיאומטרית תקנית.

ולבסוף, פריצת גבולות היא נדבך מהותי בספרות הספקולטיבית ועל כן תמיד יימצא בחזית הספר אלמנט גרפי שיפרוץ את המסגרת ויחרוג ממנה. תמיד יימצא בתמונה פרט שיזכיר לכולנו כי גם כשאנו מתבוננים בתבנית זרה, עדיין ניתן, וכדאי, ומעניין, לשבור אותה או לסטות ממנה ואולי לנסות להרכיב אותה מחדש.

שני סמלילים מופיעים בחזית כל ספר – לוגו ההוצאה

ולוגו הסדרה הראשית. 

במקרה שזה רלוונטי מופיע גם לוגו סדרת הספרים.

עד היום הוצאתי לאור ספרים בשלוש סדרות ראשיות – מקור, תרגום ונוער. אני חושב שהסמלים מדברים בעד עצמם ואינם זקוקים לפרשנות.

  

לוגו סדרת הספרים נועד לקשר בין ספרי הסדרות (הצי האבוד, הכוחות האפלים מכל, קדחת, מארג הזמן - אם למנות ארבע מן הסדרות), והפרט הגרפי נבחר כמאפיין של הסדרה.

על שדרת הספר מופיעים כל הפרטים שבחזיתו, ואולם במקרה של סדרת ספרים, מצויין גם מספרו הסידורי של הספר בסדרה. כדי שיהיה לנו, אספני הספרים, קל לסדר אותם על המדף.

לאחר שיצא הספר הראשון בסדרת הנוער קיבלתי תגובות והערות כי העיצוב אינו מדבר אל הנוער והספר אינו צועק לאוחז בו, "קרא אותי." אז לקראת הוצאת הספר השני של סדרת הנוער, מתחנו את האיור כלפי מעלה ולצדדים כדי שימלא חלק נכבד יותר מהחזית, וכך נראה כיום עיצוב סדרת הנוער.

על העיצובים של כל הספרים אחראית דנה ציביאק, שעשתה, וממשיכה לעשות, עבודה מדהימה.