‏הצגת רשומות עם תוויות פוסט אורח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פוסט אורח. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 5 באפריל 2017

כמה כיף להיות מו"ל, או: איך קוראים לאנשים שחיים מתחת לכיפה?

אני מוצא שישנם יתרונות אחדים להיותי מו"ל: אני מקבל לקריאה מוקדמת הרבה ספרים טובים, חודשים אחדים לפני שהם יוצאים לאור, כדי להחליט אם אני מעונין לרכוש את זכויות התירגום שלהם. אני זוכה לשוחח עם סופרים, שאת חלקם אני מעריץ, שיחות קצת יותר ארוכות ומשמעותיות מאשר, "היי, אני מעריץ שלך." ואני זוכה לעבוד עם אנשים יצירתיים במיוחד, ואני מתכוון למתרגמים.

תירגום, כך נדמה לרבים, הוא משהו קל, ממש כמו לחלק עצות לכדורגלן, בעוד אנחנו יושבים לבטח על כורסת הטלויזיה. "מה?! איך הוא החמיץ?! אפילו אני הייתי מבקיע מהמצב הזה!" אבל כל מי שינסה לתרגם ספר שלם, או פרק, או אפילו סיפור קצר, יגלה עד מהרה שתירגום הוא אמנם הרבה דברים, אבל "קל" איננו אחד מהם.

כשקראתי לראשונה את זירובוקסר, ספר הנוער החדש שיוצא לאור השבוע, נתקלתי במילה Domies, והיה די ברור מההקשר כי זו מילת גנאי. הנחתי כי מדובר בשיבוש של המילה Dummies, אולי כלעג לאנשי מאדים אליהם התייחסה הקריאה, אולי כי ככה מדברים בעתיד, ובכל מקרה מכיוון שמטרתי היתה לבחון את הספר בכללותו, לא התעכבתי ומיהרתי הלאה. רק בהמשך התברר כי זו אכן מילת גנאי, אך מקורה במילה Dome, והיא מתייחסת לאנשים שחיים מתחת לכיפה. אז איך קוראים לאנשים שחיים מתחת לכיפה?

אלו בדיוק הרגעים שבהם אני שמח שאינני מתרגם, ואני שמח כפליים שאני עובד עם מתרגמת מקצועית מהשורה הראשונה. בשלב הזה אני אפנה את הבמה לחמוטל ילין, המתרגמת של זירובוקסר, שתרגמה עבורי כבר למעלה מתריסר ספרים, כדי שהיא תספר על הבחירות התרגומיות שהיו יחודיות לספר זה. בהזדמנות זו, אני גם שמח להציג את הכריכה של הספר.

זירובוקסר. עיצוב כריכה: דנה ציביאק


אחד האתגרים הגדולים, וההנאות הגדולות, בתרגום ספרי מדע בדיוני הוא הצורך לתרגם מילים מומצאות או כאלה שנעשה בהן שימוש שונה מהרגיל. זירובוקסר סיפק לי הרבה אתגרים (והנאות) שכאלה, בהיותו ספר שמתרחש בעתיד ובחלל ועוסק בענף ספורט שאולי מזכיר במידה מסוימת את ה-MMA של ימינו אך אינו קיים בעולמנו.

להלן פירוט של כמה מהמילים והביטויים המיוחדים בספר והסברים לשיקולים שהנחו אותי בתרגומם.

אנשים:
מאדימאים – Martaians
מילה נפוצה מאוד באנגלית, אבל בעברית נהוג לתרגמה בעיקר כ"אנשי מאדים" וזה לא התאים בעיניי לספר הזה, שבו המתיישבים במאדים חשובים כל-כך והם חלק אינטגרלי כל-כך מהעולם המתואר. בהתחלה קראתי להם מאדימים (על משקל אנגלים, גרמנים וכו') ובעצתה של עורכת התרגום חמוטל לוין שינינו את זה למאדימאים (על משקל אמריקאים, אירופאיים, אפריקאיים וכו').

כיפאים – Domies
כינוי מזלזל למאדימאים. מקורו בעובדה שמאדימאים גרים בערים מכוסות כיפה שבתוכן תנאי המחייה מתאימים להם.

טראנים – Terrans
אנשי כדור הארץ. במקרה הזה תעתקתי ולא תרגמתי כי גם במקור השורש הוא לא אנגלי אלא לטיני (terra). אם היו קוראים להם Eartheans או משהו דומה הייתי כנראה בוחרת לתרגם ולא לתעתק.

גלובניק – planet rat
כינוי מזלזל לאנשי כדור הארץ. הרגשתי שלא יהיה נכון להיצמד כאן יותר מדי למקור מכמה סיבות. קודם כול, בעברית הרבה פחות נהוג להתייחס לכדור הארץ כאל "הפלנטה". שנית, רציתי כינוי שיתגלגל על הלשון ושאפשר יהיה לשחק בו במופעים השונים (למשל, להשתמש בו כתואר כשמדובר על a plant rat job). בחרתי במילה גלובניק בגלל הקונוטציות שהיא יצרה אצלי גם בעברית וגם באנגלית – ג'ובניק, slob, blob. ליתר ביטחון שאלתי כמה מסובביי מה הם חושבים כשהם שומעים את המילה הזאת ונוכחתי שהם מזהים שהיא מתייחסת לאדם ושהיא אינה חיובית.


לחימה:
מלבד המילים שבאות מעולם ה-MMA של זמננו (שהציבו גם הן אתגרים לא מעטים בגלל המתח בין הרצון להשתמש במונחים המקובלים לרצון שהספר יהיה נגיש גם למי שלא מכיר את התחום), היו כמה מילים שדרשו תרגום ספציפי מיוחד לספר.

השתגרות – launching (ובפועל: השתגר)
קפיצה מכוונת ומהירה מקיר זירת הזירובוקסינג. המילה נפוצה באנגלית אבל לא בהקשר הזה אלא יותר בהקשר של שיגור טילים, התחלת פרויקטים וכו'. לקחתי שורש שקיים בבניין פיעל והשתמשתי בו בבניין התפעל כדי לתת לו את הניחוח המיוחד ואת המשמעות המדויקת יותר.

התנתרות – bouncing (וכפועל: התנתר)
חזרה מהירה מהטחה (מכוונת או לא מכוונת) בקיר הזירה. באנגלית bounce זה פועל שדי מסביר את עצמו ובעצם לא מיוחד לספר או לזירובוקסינג. במהלך רוב הספר פשוט כתבתי "קפץ במהירות" וכו', אבל לא הייתי מרוצה. הרעיון להשתמש ב"התנתרות" היה של אחי עמנואל ילין, שהיה גם היועץ הטכני של הספר לענייני פיזיקה, והתקבל אצלי בשמחה. גם כאן המיוחד הוא לקיחת שורש שמשמש בבניין פיעל ושימוש בו בבניין התפעל.

תרחיף אותו – make him float
באנגלית אין כאן שימוש במילה מיוחדת, אבל השתמשתי בתכונות של העברית כדי להביא לידי ביטוי את הניחוח המיוחד של הספר, שלפעמים הלך לאיבוד בתרגום ביטויים אחרים, וכדי להימנע מהמבנה "לגרום ל-X" שהוא מאוד תרגומי ביסודו. גם כאן הסוד היה שימוש בבניין שבו לרוב לא משתמשים בשורש הזה – הפעיל במקום פיעל.

טכנולוגיה:
עלעל – thinscreen
מכשיר דמוי לפטופ / סמארטפון. באנגלית המילה לא מיוחדת ודי מסבירה את עצמה, אבל העובדה שהיא מילה אחת מצביעה על טכנולוגיה חדישה שלא קיימת בזמננו אבל נפוצה בעולם של הספר. אם הייתי משתמשת סתם ב"מסך דק" הרושם הזה היה עלול שלא לעבור (זאת נוסף להיותו מסורבל בתור שם, שהרבה פעמים מופיע בלוויית תואר). המילה "עלעל" נבחרה כי היא מעבירה הן את הקוטן והן את הדקיקות של המכשיר.

סיסטמנט – systemnet
האינטרנט של העולם המתואר בספר – לא סתם כלל-עולמי אלא כלל-יקומי. היה ברור לי שאני לא מתרגמת אלא מתעתקת כי זה אמור להישמע כמו אינטרנט.

מסלולית – cycler
חללית שמקיפה את המסלול. רעיון נוסף היה "מעגלית", אבל אחרי מחשבה נוספת והתייעצות עם העורכת והיועץ הטכני הוחלט על מסלולית.

סלנג:
בספר נעשה שימוש רב בשדה הסמנטי של היתוך (fusion) גם בדימויים (במהירות היתוך) וגם בסלנג כמו:

אימא שלי תינתך לגמרי אם היא תמצא אותי - My mom is going to go fusion if she finds me

זה יהיה היתוך מוחלט – Everything would go absolutely fusion

חלול
מסומם. משמש הן כשם עצם, כתרגום ל-vack-head, והן כפועל, כתרגום ל-vaccum-headed או vacked.

טוּף – dust
מילת קריאה שמשמשת את אחת הלוחמות המאדימאיות במקום damn:
טוּף, כמה חם כאן – Dust, it's hot in here
רציתי למצוא משהו משדה סמנטי דומה ככל האפשר למקור (הרבה מהדימויים המאדימאיים קשורים ליובש ולחול) ושיישמע כמו מילת קריאה. בחרתי בטוף כי הוא נשמע כמו אוף. כדי לוודא שאני לא מסתכנת כאן באי דיוק מדעי נועצתי אפילו במהנדס החלל והגאופיזיקאי יואב לנדסמן.

עוד דבר שהשתמשתי בו כדי לפצות על מקומות שבהם נאלצתי לוותר על האווירה המיוחדת (כמו למשל הנטייה הגדולה של הספר להשתמש בהלחמים, שאינם עוברים היטב לעברית) הוא בשימוש  ב"יקום" במקום "עולם" בביטויים כמו "הכי ביקום" במקום "הכי בעולם".
אפילו השמות בספר דרשו תשומת לב מיוחדת והבחירה כיצד לתעתק אותם לא הייתה בכלל מובנת מאליה. חלק גדול משמות הדמויות הן שמות שאינם קיימים או לפחות נפוצים כרגע, אבל חלקם הם דווקא שמות נפוצים שזכו לאיות שונה. בעברית הרבה פעמים היה קשה לשמר את ההבדלים האלה (Polly במקום Pauly, Fillip במקום (Phillip, אבל בכל מקום שיכולתי השתדלתי לשמר אותם כדי להעביר את התחושה החצי-זרה, של עולם שמבוסס במידה רבה על עולמנו אבל הספיק להתפתח ולהשתנות מאז, מה שניכר גם בהתפתחות האיות.

ועוד דבר אחרון – בספר מסופר על חברת תובלה בשם Interplan Freight ודגדג לי נורא לתרגם את שם החברה ל"משא בין כוכבים", אבל עם כל הפיתוי לחדש ולהתחכם, מתרגם טוב צריך גם לדעת להתאפק.



וכאמור, הספר יוצא לאור השבוע, ואת הפרק הראשון בספר ניתן לקרוא כאן.

ואם התעורר בכם החשק לקרוא את הספר, אתם יכולים לרכוש אותו כאן.

בימים הקרובים יצא הספר גם במהדורה אלקטרונית.

חג שמח.

יום שישי, 23 בספטמבר 2016

פוסט אורח: חמישה-עשר מעגלי החיים הראשונים של הארי אוגוסט - ביקורת, מאת גלי גולן

ביקורת ספר: חמישה-עשר מעגלי החיים הראשונים של הארי אוגוסט.
גלי גולן


נתחיל מהסוף: אני ממליצה. בחום. מזמן לא נהניתי מספר כמו מ"חמישה-עשר מעגלי החיים הראשונים של הארי אוגוסט", שזכה ממני למחמאה האולטימטיבית: בפעם הראשונה שישבתי לקרוא אותו, דפדפתי במהירות כדי לדעת מה יקרה הלאה... ולאחר שסיימתי באנחת סיפוק חזרתי מיד לדף הראשון והתחלתי שוב, לאט, על מנת ליהנות מכל מילה.
התחבולה המד"בית שהספר מתבסס עליה היא שהארי אוגוסט לא יכול למות. ליתר דיוק - הוא יכול למות, אבל זה לא תופס. הוא נולד מיד שוב כתינוק לאותם חיים - אבל עם כל הזיכרונות וניסיון החיים שצבר בסיבובים הקודמים. מהר מאוד (מבחינת הקורא) מגלה הארי שהוא לא לבד בעולם: יש, ותמיד היו, גברים ונשים מסוגו הקוראים לעצמם "קלצ'קרה", החיים את חייהם שוב ושוב. הקלצ'קרה מאוגדים באגודת כרונוס, שתפקידה להעביר מידע במעלה ובמורד הדורות, להסביר לקלצ'קרה על מהות קיומם בסבב חיים מוקדם ככל הניתן, לעזור להם במקרי חירום, לצבור כסף ונכסים ועוד מיני דברים שניתן לעשות רק עם שרשרת נצחית של בני אלמוות הלכודים בענבר חייהם. וזוהי רק ההתחלה. על הרקע המסקרן הזה טווה קלייר נורת' עלילה מרתקת, אנושית, ומעל הכול – חכמה ומקורית, שהצליחה להפתיע אותי מספר פעמים ושלחה אותי לחפש מה עוד עשתה הסופרת הזו עם עצמה (תשובה: דברים מעניינים).
הרעיון הבסיסי לא לחלוטין מקורי: REPLAY של קן גרימווד (ראה אור בעברית בשם "בהילוך חוזר") כבר השתעשע ברעיון של אנשים (ונשים) שמתים וחיים את חייהם שוב ושוב; אבל כמו תמיד במד"ב – הרעיון הוא רק נקודת פתיחה, ונועד לשרת מטרה: לאפשר לנו לשאול שאלות מוכרות אל מול מצבים שלא אפשריים בעולמנו האפרורי. ואיזה שאלות מרתקות שואלת נורת'! מה ערכם של החיים? מה משמעותם? מה יכולתו של אדם אחד להשפיע על ההיסטוריה? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו? מה, בעצם, המגבלות האמיתיות של המין האנושי? את השאלות האלה נורת' אינה בוחרת לחקור דרך כלי מד"ב נפוצים יותר כגון רובוטים וחייזרים, אלא בכך שהיא מעניקה לגיבור שלה את הדבר היחיד שאף פעם אין לנו: זמן, ויכולת להחזיר חלב שנשפך לא סתם לכוס – אלא לפרה. בלי להיכנס ליותר מדי ספוילרים אוסיף ואומר שאחד הדברים הבאמת חכמים שנורת' מצליחה לעשות כסופרת הוא לחקור את השאלות האלה במספר רמות, מהמיקרו אל המאקרו: מלהציל אדם, דרך לעצור מלחמה, ועד לנסות ולהביט בעינו של אלוהים (וזה אפילו לא לגמרי דימוי, אבל להגיד יותר מזה יהיה כבר ממש ספוילר...) – והכול דרך נקודת מבטו המאוד אמיתית של אדם אחד אנושי מאוד.
וזה מביא אותי לנשים – והאנשים – של קלייר נורת'. לשמחתי הרבה אין כאן מקרה אייזק אסימוב, שאצלו עלילות מרתקות מאוכלסות על ידי דמויות חד-ממדיות. העברתי ספר שלם (מספר פעמים...) בראשו של הארי, ולא השתעממתי לשנייה. הדמויות, ראשיות כמשניות, מעניינות ואנושיות: אהבתי אותן ושנאתי אותן והכי חשוב – הבנתי אותן והאמנתי להן. בזהירות המתבקשת אגיד שיש בספר יותר מדמות אחד שאהבתי גם בזמן ששנאתי את מעשיה בכל לבי. וזה עוד לפני שהגענו לדמות שסתם תיעבתי...ובאותו הזמן תהיתי אם לא הייתי מתנהגת בדיוק כמותה בנסיבות דומות.

קוראי מד"ב ופנטזיה מנוסים מדברים הרבה על "סנסוונדה" (sense of wonder)  - אותה תחושה חמקמקה של השתאות שאנו חשים אל מול רעיון מקורי ומלהיב. וביני לביניכם? ככל שעובר הזמן – קשה יותר להגיע לתחושה הזו. לא קל להפתיע אותי עם משהו שלא קראתי או ראיתי במהלך 35 השנים שבהן אני קוראת באובססיביות ספרות ז'אנר. אבל. מדי פעם, רק מדי פעם, מופיע ספר שמצליח לגרום גם לי שוב להתרגש, ולהתלהב, ולרצות עוד ועוד ועוד מהעולם הזה – ממש כמו בפעם הראשונה שקראתי מד"ב ועולמי התהפך. "חמישה-עשר מעגלי החיים הראשונים של הארי אוגוסט" הוא ספר כזה.
ממליצה? אני ממליצה על הספר, אני ממליצה על הסופרת, ואני מנצלת את המשפט האחרון כדי להמליץ גם על התרגום המעולה של חמוטל ילין: כולם תענוג צרוף מהתחלה ועד הסוף.

♦♦♦

חמישה עשר מעגלי החיים הראשונים של הארי אוגוסט, קלייר נורת'. 429 עמ', יניב הוצאה לאור.

דף הספר באתר ההוצאה.
קישור ישיר לרכישת הספר בחנות ההוצאה.
קישור ישיר לרכישת ספר דיגיטלי באתר גטבוקס.
קישוק ישיר לרכישת ספר דיגיטלי באתר מנדלי.